סילוק שנאים
נכתב על ידי: אביב טל
תאריך: 09/09/11

כתבהשנכתבה בעיתון במקום כיום ידיעות תקשורת ע"י בתיה טולדנו על תביעה שהגשתילסילוק שנאים או לחלופין לשלם פיצויים בסך 800,000 ש"ח לדיירים ולסוחרים

התביעה נמחקה מכיוון שלדיירים אין תקציב להמשיך לשלם שכ"ט עו"ד והוצאות אבל בפועל כל הנבואה בתביעה התממשה
התקציר ארוך מידי(מקסימום 500 תווים)

דייריםוסוחרים בבניין שברחוב הרצל 97 בראשון לציון תובעים מהעירייה ומחברת החשמללסלק שני שנאים שהוצבו על שביל ליד ביתם.הדיירים רואים בהתקנת השנאים שםמטרד סביבתי.חברת החשמל והעירייה דוחות את הטענות בכתב התביעה שהוגשבאמצעות עו"ד אביב טל,טוענים נציגי הבית המשותף כי השנאים הוצבו בנובמבראשתקד בהסכמת העירייה.לטענתם,מהחנויות הנמצאות מולהשנאים נמנעת כמות סבירה של אור שמש.הם מוסיפים כי השנאים שהוצבו בשבילהולכי הרגל הקרוב לבניין חוסמים כמעט לחלוטין את מעבר הולכי הרגל שם.מלבדזאת, כך נטען,קיימת סכנה שהשנאים יסכנו ילדים קטנים העוברים בשביל ועלוליםלנסות לשחק במבני השנאים.

חברת החשמל טענה כי השנאים אינם מסכנים אתדיירי הבניין ועוברי האורח.לטענתה, מאחר שהתחנות הוקמו בשביל ציבורי איןלדיירי הבניין כל זכויות בשביל. חברת החשמל הוסיפה כי יש שיפור בטיחותיבהצבת השנאים במבני האחסון לעומת הצבת השנאים בגלוי על עמודים.העירייהציינה כי חברת החשמל קיבלה היתר להצבת השנאים מוועדת הרישוי של הוועדההמקומית,בשטח המשמש כשביל להולכי רגל. העירייה הוסיפה כי אם יש בקשה נגדהצבת שנאים בקרקע הרי שבעל הדין הנכון אינו העירייה אלא הוועדההמקומית.העירייה הוסיפה כי השנאים הוצבו במבנים קטנים מבטון וכל טענה בדברחסימת השמש הינה חסרת היגיון


התביעה נמחקה מכיוון שלדיירים אין תקציב להמשיך לשלם שכ"ט עו"ד והוצאות אבל בפועל כל הנבואה בתביעה התממשה
ילדים היו משחקים על גגות השנאים עד שגידרו אותם וכיום נוגעיםפ בהם במקלות ובידיים
זורקיםפסולת סביב השנאים ונאגרת פסולת משתינים ומחרבנים ומקיאים בסביבת השנאיםשיכורים ועוברי אורח יושבים בין השנאים ושותים משקאות ומשקאות חריפים
השנאים חוסמים את אור השמש ומסתירים שדה ראייה מהקומה הראשונה ומשתי חנויות הממוקמות בסמוך

אביב טל עורך דין

טל 039657617

נייד 0528270684

דואל: aviv-ta@zahav.net.il


 
אודות המחבר
המאמר הודפס מאתר portal-asakim.com - אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים
http://www.portal-asakim.com/Articles/Article20821.aspx